Competition in this pair is now closed, and the winning entry has been announced. Discussion and feedback about the competition in this language pair may now be provided by visiting the "Discussion & feedback" page for this pair. Entries may also be individually discussed by clicking the "Discuss" link next to any listed entry. Source text in English Over the course of many years, without making any great fuss about it, the authorities in New York disabled most of the control buttons that once operated pedestrian-crossing lights in the city. Computerised timers, they had decided, almost always worked better. By 2004, fewer than 750 of 3,250 such buttons remained functional. The city government did not, however, take the disabled buttons away—beckoning countless fingers to futile pressing.
Initially, the buttons survived because of the cost of removing them. But it turned out that even inoperative buttons serve a purpose. Pedestrians who press a button are less likely to cross before the green man appears, says Tal Oron-Gilad of Ben-Gurion University of the Negev, in Israel. Having studied behaviour at crossings, she notes that people more readily obey a system which purports to heed their input.
Inoperative buttons produce placebo effects of this sort because people like an impression of control over systems they are using, says Eytan Adar, an expert on human-computer interaction at the University of Michigan, Ann Arbor. Dr Adar notes that his students commonly design software with a clickable “save” button that has no role other than to reassure those users who are unaware that their keystrokes are saved automatically anyway. Think of it, he says, as a touch of benevolent deception to counter the inherent coldness of the machine world.
That is one view. But, at road crossings at least, placebo buttons may also have a darker side. Ralf Risser, head of FACTUM, a Viennese institute that studies psychological factors in traffic systems, reckons that pedestrians’ awareness of their existence, and consequent resentment at the deception, now outweighs the benefits. | The winning entry has been announced in this pair.There were 7 entries submitted in this pair during the submission phase. The winning entry was determined based on finals round voting by peers.
Competition in this pair is now closed. | במרוצת שנים רבות, מבלי לעשות עניין גדול מכך, הרשויות בניו יורק הוציאו מכלל פעולה את רוב לחצני הבקרה שהפעילו בעבר את רמזורי מעברי החצייה בעיר. טיימרים ממוחשבים, כך החליטו, עובדים טוב יותר כמעט תמיד. בשנת 2004, פחות מ-750 מתוך 3,250 לחצנים כאלו נותרו שמישים. ואולם, שלטונות העיר לא סילקו את הלחצנים - ועודדו אינספור אצבעות ללחוץ לחיצות שווא. בתחילה שרדו הלחצנים בגלל עלות הסרתם. אך התברר שגם ללחצנים בלתי שמישים יש תכלית. הולכי רגל שלוחצים על הלחצן צפויים פחות לחצות לפני שהאיש הירוק מופיע, לדברי טל אורון-גלעד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל. לאחר שחקרה התנהגות במעברי חצייה, היא מציינת כי אנשים מוכנים יותר לציית למערכת שמתיימרת להקשיב לקלט שלהם. לחצנים בלתי שמישים יוצרים אפקט פלאצבו מסוג זה מפני שאנשים אוהבים להיות תחת הרושם שהם שולטים במערכות שהם משתמשים בהן, לדברי איתן אדר, מומחה ליחסי הגומלין אדם-מחשב באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור. ד"ר אדר מציין שהסטודנטים שלו מתכננים לעתים תכופות תוכנה עם כפתור "שמור" שאין לו שום תפקיד פרט להרגעת אותם משתמשים שאינם מודעים לכך שהקשות המקלדת שלהם נשמרות אוטומטית בכל מקרה. חשבו על כך, הוא אומר, כקמצוץ של הטעיה שוחרת טוב כנגד הצינה הטבועה בעולם המכונות. זוהי דעה אחת, אך לפחות במעברי החצייה ללחצני הפלאצבו עשוי להיות גם צד אפל יותר. רלף ריסר, ראש FACTUM, מכון וינאי שחוקר גורמים פסיכולוגיים במערכות תחבורה, סבור שמודעות הולכי הרגל לקיומם, והתרעומת הנובעת מכך כלפי ההטעיה, עולות כעת על התועלת. | Entry #25346 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Winner Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
22 | 5 x4 | 1 x2 | 0 |
- 1 user entered 1 "like" tag
- 1 user agreed with "likes" (1 total agree)
+1 שגם ללחצנים בלתי שמישים יש תכלית | Flows well | Kelly Rose | |
| במשך שנים רבות וללא המולה רבה נטרלו הרשויות בניו יורק את רוב כפתורי הבקרה שהופעלו במעברי חציה ברמזורים בעיר. מנגנונים ממוחשבים, כך הן החליטו, פעלו, כמעט תמיד, טוב יותר. ב-2004, פחות מ750 מתוך 3250 כפתורים כאלה נשארו פעילים. הרשויות בעיר לא הסירו את הכפתורים שלא עבדו - קוראים לאין ספור אצבעות ללחוץ לשווא. בתחילה שרדו הכפתורים בגלל מחיר הסרתם אולם, נמצא כי גם הכפתורים שלא פעלו שמשו מטרה. הולכי רגל שלוחצים על הכפתור נוטים פחות לחצות את הכביש לפני שמגיע האור הירוק, אומרת טל אורון-גלעד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, בישראל. טל, הלומדת התנהגות במעבר חציה, מציינת שאנשים נוטים יותר לציית למערכת ששמה לב לתשומה שלהם. איתן הדר, מומחה ביחסי אדם-מחשב באוניברסיטה של מישיגן, אן הרבור, אומר שאנשים אוהבים את הרושם שכפתור לא פעיל יוצר פלצבו אפקט של שליטה על מערכות שהם משתמשים. ד"ר אדר מציין שהתלמידים שלו מעצבים תוכנות עם כפתור "שמור" שאין לו כל שימוש, מלבד לתת אישור לאותם משתמשים שלא מודעים שההקלדה שלהם נשמרת באופן אוטומטי. חישבו על כך, אומר ד"ר אדר, שזו כנגיעה של הטעיה נדיבה כדי להתריס על הקרירות הטבועה בעולם המכשור. זו דעה אחת. אולם, במעבר חציה, לפחות, לכפתורי הפלצבו יכול להיות גם צד אפל. רלף רייזר, ראש FACTUM, מוסד ויאטנמי החוקר גורמים פסיכולוגיים במערכות תחבורה, מעריך שהמודעות של עוברי הרגל למציאות שחוו והתרעומת שתבוא בעקבות הידיעה על ההטעיה גוברת על היתרונות. | Entry #25463 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
6 | 1 x4 | 0 | 2 x1 |
- 1 user entered 1 "like" tag
גוברת על היתרונות | Flows well | Kelly Rose No agrees/disagrees | |
| לאורך שנים רבות, ובלי לעשות עניין, השביתו הרשויות בניו יורק את רוב כפתורי הלחיצה שפעם הפעילו את הרמזורים להולכי רגל במעברי החצייה בעיר. טיימר ממוחשב, כך החליטו, עובד ברוב המקרים טוב יותר. עד 2004 פעלו פחות מ-750 מתוך 3250 כפתורים מסוג זה. אך העירייה לא הורידה את הכפתורים שלא פעלו – כפתורים שהזמינו לחיצות שווא בלי ספור. בהתחלה הכפתורים שרדו בגלל העלות של הסרתם. אבל התברר שגם לסתם כפתורים יש מטרה. הולכי רגל הלוחצים על כפתור, נוטים פחות לחצות טרם הופעתו של האיש הירוק, אומרת טל אורון-גלעד של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא חקרה התנהגות בצמתים ומציינת שאנשים מצייתים יותר למערכת שמתיימרת להגיב לפעולה מצדם. כפתורים לא פעילים מייצרים אפקט פלצבו מסוג זה כי אנשים אוהבים ראשם של שליטה על מערכות שבהן משתמשים, אומר איתן עדר, מומחה באינטראקציה בין מחשב לאדם באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור בארה"ב. ד"ר עדר מציין שהתלמידים שלו בדרך כלל מעצבים תוכנה עם כפתור שניתן ללחוץ עליו ושתפקידו היחיד הוא להרגיע את המשתמש שלא מודע לעובדה שלחיצותיו על המקשים נשמרות בכל מקרה. תראה בזה, הוא אומר, נגיעה של הונעה ידידותית כנגד הקור האינהרנטי של עולם המכונות. זאת גישה אחת. אבל יכול להיות שלכפתורי פלצבו צד אפל יותר, לפחות בהקשר לצמתים. ראלף ריסר, העומד בראש של FACTUM, מכון בווינה שחוקר גורמים פסיכולוגיים במערכות תעבורה, מעריך שהמודעות אצל הולכי רגל לקיומם של כפתורים אלה, וכתוצאה מכך התמרמרות על ההונאה, עולה על היתרונות. | Entry #25540 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
6 | 1 x4 | 1 x2 | 0 |
- 1 user entered 1 "dislike" tag
- 1 user agreed with "dislikes" (1 total agree)
| לאורך שנים רבות, מבלי לעורר מהומה גדולה, שלטונות ניו-יורק שללו את פעולתם של רוב הלחצנים ששימשו הולכי הרגל במעברי החצייה של העיר. הם החליטו שטיימרים ממוחשבים כמעט תמיד עובדים טוב יותר. בשנת 2004, פחות מ-750 מתוך 3,250 לחצנים שכאלו נותרו פעילים. עם זאת, רשויות העיר לא הסירו את הלחצנים ממקומם, ובכך הביאו לאינספור לחיצות שווא. בתחילה, שרדו הלחצנים במקומם עקב המחיר הכרוך בהסרתם. אולם בהמשך התברר שגם ללחצנים שאינם פעילים ישנה מטרה. עוברים ושבים שלוחצים עליהם נוטים יותר להמתין לאיש הירוק שיופיע, אומרת טל אורון-גלעד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ישראל. אורון-גלעד חקרה התנהגות חצייה, והיא מציינת שכאשר נדמה לאנשים שמערכת מסוימת מגיבה להוראותיהם, הם מצייתים לה ביתר-רצון. לחצנים לא פעילים מיצרים אפקט פלסבו שכזה. אנשים אוהבים את תחושת השליטה על המערכת בה הם משתמשים, אומר איתן אדר, מומחה לאינטראקציית אדם-מחשב באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור. דוקטור אדר מספר על ניסוי שערכו תלמידיו: הם עיצבו תוכנה עם אייקון "שמור" שניתן ללחוץ עליו. למקש אין כלל תפקיד אמיתי, מלבד להרגיע את המשתמש שאינו מודע לכך שהקשותיו נשמרות בכל מקרה. חשבו על כך, הוא אומר, כעל מנגנון אדיב של הונאה כדי להתמודד עם הניכור המובנה של עולם האלקטרוני שסביבנו. זו היא נקודת מבט אחת. אולם, לפחות בתחום מעברי-החצייה, ללחצני פלסבו עשוי להיות גם צד אפל. ראלף ריסר, ראש ה"פקטום" – מכון וינאי החוקר גורמים פסיכולוגיים בתחבורה, סבור שהולכי רגל המודעים לקיומם של הלחצנים ולחוסר יעילותם, מפתחים תרעומת כלפי ההטעיה. לדעתו, התרעומת עולה על היתרונות. | Entry #25022 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
5 | 0 | 2 x2 | 1 x1 |
| במהלך השנים ובלי לעורר מהומה, הפסיקו הרשויות בניו יורק את פעולתם של מרבית לחצני השליטה שהפעילו בעבר את הרמזורים במעברי החציה של הולכי הרגל בעיר. קוצבי זמן ממוחשבים, כך החליטו, פועלים תמיד טוב יותר. בשנת 2004, המשיכו לפעול פחות מ-750 לחצני שליטה מתוך 3,250. אך העיריה לא הסירה את הלחצנים שכבר לא פעלו. ואלה מזמינים אין ספור אצבעות ללחוץ עליהם לחינם. בתחילה, הלחצנים שרדו בשל עלות הסרתם. אך אז התגלה שגם לחצנים לא פעילים משרתים מטרה. הולכי רגל שלוחצים על לחצן נוטים פחות לחצות את הרחוב בטרם מופיע האיש הירוק ברמזור. כך אומרת טל אורון-גלעד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. לאחר מחקר שקיימה בנוגע להתנהגות בעת מעבר כבישים, היא מציינת שאנשים מצייתים ברצון למערכת שמתימרת להתייחס לנתונים שהם מזינים. לחצנים לא פעילים יוצרים אפקט של אינבו (פלצבו) מעין זה, משום שרושם של שליטה על מערכות מוצא חן בעיני המשתמשים בהן, אומר איתן אדר, מומחה באינטראקציות אדם-מחשב באוניברסיטה של מישיגן שבאן ארבור. ד"ר אדר מציין שהסטודנטים שלו מתכננים בדרך כלל תוכנות המצוידות בלחצן "שמירה" שאפשר להקיש עליו ואשר כל תפקידו הוא להניח את דעתם של המשתמשים שלא מודעים לכך שההקשות שלהם על הקלידים נשמרות אוטומטית ממילא. חשבו על כך כמעשה מרמה מיטיב שבא להקל על הקור הטבוע בעולם המכונות. זוהי דעה אחת. אך במעברי חצייה לפחות, לחצני אינבו עשויים להתגלות כבעלי צד אפל. ראלף ריסר, שעומד בראש FACTUM, מכון וינאי שחוקר את הגורמים הפסיכולוגיים במערכות תחבורה, מעריך שתשומת הלב של הולכי רגל לקיומם של הלחצנים, ובעקבותיה התרעומת על המרמה עולות במשקלן על התועלת. | Entry #25438 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
1 | 0 | 0 | 1 x1 |
| במשך שנים רבות, ללא שנעשתה מהומה רבה, השלטונות בניו יורק ביטלו את רוב לחצני התאורה ששימשו את מעברי החצייה של הולכי רגל בעיר. הם החליטו, ששימוש בטיימרים ממוחשבים, כמעט תמיד עובדים בצורה טובה יותר. עד שנת 2004 נותרו פחות מ-750 מתוך 3,250 לחצנים מתפקדים. העיריה לא הסירה את הלחצנים המושבתים, פעולה המזמנת אין ספור לחיצות חסרות תועלת עליהם. בתחילה, הכפתורים שרדו בגלל העלות הגבוהה להסרתם. אבל התברר כי אפילו כפתורים שאינם פועלים משרתים מטרה. הסבירות שהולכי רגל שלחצו על כפתור יעברו במעבר החצייה לפני הופעת להדמות של האיש הירוק, נמוכה הרבה יותר, כך לטענת טל אורון-גלעד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר שהיא חקרה את התנהגות המשתמשים במעברי החצייה, היא מציינת שאנשים נוטים יותר לציית למערכת שמתיימרת לקלוט את הפקודה שלהם. לחצנים לא פעילים מייצרים אפקט בעל השפעה, שכן, אנשים אוהבים את ההרגשה שהם בעלי שליטה על מערכות בהן הם משתמשים, כך לטענת איתן אדר, מומחה לאינטראקציה בין המחשב לאדם, מאוניברסיטת אן הרבור במישיגן. ד"ר אדר מציין שתלמידיו בדרך כלל מתכננים תוכנה עבור הלחצן המבצעת פעולת שמירה, כך, שאין ללחצן תפקיד מלבד הרגעת המשתמשים, בנוסף לכך שהם אינם מודעים לכך שהלחיצות על הלחצנים נשמרות אוטומטית בכל מקרה. כשחושבים על כך, הוא אומר, יש כאן סוג של "הונאה נדיבה" כדי להתמודד מול "הקרירות המהותית" של עולם המכונה. זוהי השקפה אחת. אבל, כאשר לפחות בעת חציית כביש, ללחצנים המשפיעים על השליטה עשוי להיות גם צד אפל. ראלף ריסר, ראש מכון FACTUM, מכון מחקרי בווינה החוקר גורמים פסיכולוגיים משולבים במערכות תעבורה, מעריך כי מודעות הולכי הרגל לקיום הלחצנים, למרות שהם מפתחים טינה על ההטעיה, עולה על יתרונותיהם. | Entry #25084 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
0 | 0 | 0 | 0 |
- 1 user entered 5 "dislike" tags
השלטונות | Mistranslations The translation of the word authorities in the sentence's context should be רשויות | mina kuttner No agrees/disagrees | |
את רוב לחצני התאור | Mistranslations The right translation should be כפתורי בקרה | mina kuttner No agrees/disagrees | |
בטיימרים ממוחשבים | Other The word "timers" should be translated to קוצבי זמן | mina kuttner No agrees/disagrees | |
, כך לטענת טל אורון-גלעד מאונ | Spelling n terms of grammar, the more precise translation of "the clause of result" should be על מסך למיודיה Both genders could own the given name Tal; therefore, על סמך למודיה\למודיו | mina kuttner No agrees/disagrees | |
לאינטראקציה | Other The word אִינְטֶרְאַקְצְיָה is indeed used in Israel, but the proper translation for it is : יחסי גומלין | mina kuttner No agrees/disagrees | |
| במשך שנים רבות, מבלי לעשות מהומה גדולה על זה, השלטונות בניו יורק נכים ביותר של לחצני שליטה שפעם פעלו להולכי רגל אורות בעיר. טיימרים ממוחשבים, הם החליטו, כמעט תמיד עבדו טוב יותר. בשנת 2004 נותרו פחות מ -750 מתוך 3,250 כפתורים כאלה. ממשלת העיר לא לקחה משם את הכפתורים הנכים - מזמנת אצבעות אינספור ללחיצה חסרת תועלת. בתחילה, הכפתורים שרדו בגלל העלות של הסרת אותם. אבל התברר כי אפילו כפתורים לא פועלים משרתים מטרה. הולכי רגל שלחצו על כפתור צפויים פחות לעבור לפני שהאיש הירוק מופיע, אומר טל אורון-גלעד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר שלמדה התנהגות במעברים, היא מציינת שאנשים נוטים יותר לציית למערכת שמתיימרת להקשיב לקלט שלהם. לחצנים לא פעילים מייצרים אפקטי פלסבו מהסוג הזה, משום שאנשים כמו רושם של שליטה במערכות בהם הם משתמשים, אומר איתן אדר, מומחה לאינטראקציה בין המחשב האנושי באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור. ד"ר אדר מציין שתלמידיו בדרך כלל מתכננים תוכנה עם כפתור "שמור" שניתן ללחוץ עליו, שאין לו תפקיד מלבד להרגיע את אותם משתמשים שאינם מודעים לכך שהקשותיהם נשמרות אוטומטית בכל מקרה. תחשוב על זה, הוא אומר, כמגוון של הונאה נדיבה כדי להתמודד עם הקור האמיתי של עולם המכונה. זוהי השקפה אחת. אבל, במעברי כביש לפחות, לחצני הפלסבו עשויים גם להיות כהים יותר. ראלף ריסר, ראש מכון FACTUM, מכון וינאי שמחקר גורמים פסיכולוגיים במערכות התנועה, מעריך כי המודעות של הולכי הרגל לקיומם, וכעס על הטעיה, עולה על היתרונות. | Entry #25570 — Discuss 0 — Variant: Not specifiednone
Voting points | 1st | 2nd | 3rd |
---|
0 | 0 | 0 | 0 |
- 1 user entered 1 "like" tag
מעריך כי המודעות של הולכי הרגל לקיומם, | Flows well | Kelly Rose No agrees/disagrees | |
- 1 user entered 1 "dislike" tag
| | | | | X Sign in to your ProZ.com account... | | | | | | ProZ.com translation contestsProZ.com translation contests offer a fun way to take a break from your normal routine while testing and honing your skills with fellow translators.
ProZ.com Translation Contests. Patent pending. |